Back to my Mother Tongue
Challenging the Ideal of one Language for all in Music Therapy
DOI :
https://doi.org/10.15845/voices.v22i3.3393Mots-clés :
music therapy, language, hierarchy, accessibility, sustainabilityRésumé
"I wish you would teach in Arabic," a student tells me. She takes my breath away: that language barrier again. So familiar. About a year ago, following an ongoing struggle with academic English, I returned to Hebrew, reclaiming the freedom of writing and speech, even at the cost of sharing my thoughts with a wider audience, publishing my texts, and achieving more recognition. This critical essay describes the experience of a non- English-speaking music therapist and academic through the prism of language and power. The complex influences of verbal speech are described. The ideal of international language, its benefits and its consequences are presented as well. The author's story, her mother tongue, Hebrew, and a recent Israeli survey on the accessibility of language may serve to shine a light on possibly similar experiences of non-English-speaking music therapists. The experiences of a Palestinian, Arab-speaking music therapist also complement this narrative. In closing, the author reflects on the possible implications of dominant languages on the global music therapy community and challenges the value of this ideal.
תקציר
"לו רק לימדתם בערבית" אומרת בסוף ההרצאה הסטודנטית האחרונה שנשארה בכיתה. אני מרימה אליה ראש ומפסיקה לנשום, המומה מהכנות שלה. היא משיבה אותי אל מחסום השפה שגם אני חווה: אל אותו רגע לפני שנה שבו החלטתי לשוב לכתוב בשפת אמי לאחר מאבק מתמשך עם האנגלית האקדמית. לתבוע מחדש את חירות המחשבה והדיבור אפילו במחיר צמצום היכולת לפרסם, לחלוק מחשבות עם העולם המקצועי הרחב ולקבל הכרה מקצועית.
המאמר הנוכחי, מאמר ביקורת, עוסק בבעיית השפה של מטפלות ומטפלים במוסיקה ואקדמאים בעלי שפת אם שאינה אנגלית. מתוארות במאמר השפעותיה המורכבות של שפה על האדם: יתרונותיה והמחירים שהיא גובה. חווייתם של מטפלים במוסיקה שאינם דוברי אנגלית במקור מודגמת באמצעות סיפורה האישי של המחברת ושפת אמה, העברית, ובעזרת סקר בו השתתפו מטפלים במוסיקה העובדים במדינת ישראל. משלימה את המסע חווייתה של מטפלת במוסיקה פלסטינית הדוברת ערבית כשפת אם. בעקבות כל אלה המאמר נוגע בהשלכות האפשריות של שפות בינלאומיות דומיננטיות על התפתחותן של קהילות מקצוע מקומיות, ועל הקהילה העולמית של טיפול במוסיקה. בין המילים משולבים קטעי אמנות חזותית וקול להרחבה והמחשה.
Téléchargements
Publié-e
Comment citer
Numéro
Rubrique
Licence
© Efrat Roginsky 2022
Cette œuvre est sous licence Creative Commons Attribution 4.0 International.
Articles published prior to 2019 are subject to the following license, see: https://voices.no/index.php/voices/copyright